חוק נגישות אתרים: מי חייב, איזה תקן, הצהרת נגישות ותביעות (2026)

חוק נגישות אתרים בישראל מחייב כמעט כל אתר שנותן שירות לציבור, או מידע על שירות כזה, לעמוד בתקן הישראלי ת״י 5568 ברמה AA ולפרסם הצהרת נגישות. המקור הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות לשירות משנת 2013. התקן הישראלי מבוסס על ההנחיות הבינלאומיות WCAG 2.0. עסקים קטנים מאוד יכולים להיות פטורים, ואתר שלא עומד בדרישות חושף את בעליו לתביעה. במדריך הזה ריכזתי את מה שבעל עסק צריך לדעת, עם קישור למקור רשמי לכל טענה.

חשוב: זהו מידע כללי שנכתב על ידי מפתח אתרים, לא ייעוץ משפטי. החקיקה והסכומים מתעדכנים. לפני החלטה שנוגעת לעסק שלכם, בדקו את המקורות הרשמיים המקושרים כאן או התייעצו עם עורך דין או עם מורשה נגישות שירות.

מה זה חוק נגישות אתרים?

"חוק נגישות אתרים" הוא כינוי, לא שם של חוק נפרד. הכוונה לשלושה מקורות שעובדים יחד:

• החוק: חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998. סעיף 19יא קובע ששירות ציבורי חייב להיות נגיש, וסעיף 19יב מסמיך את שר המשפטים לקבוע תקנות לשירותים ציבוריים.
• התקנות: תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג-2013. החלק שעוסק באינטרנט הוא סימן ג׳ לפרק ה׳, שמוכר גם בשם "תקנה 35". תיקון לתקנות האינטרנט פורסם ב-26 באוקטובר 2017, לפי מדריך הנציבות לנגישות אתרי אינטרנט.
• התקן: ת״י 5568 חלק 1, "קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט". זה המסמך הטכני שקובע מה בדיוק צריך לעשות באתר.

הגוף הממשלתי שאחראי על התחום הוא נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.

למי חל חוק נגישות אתרים?

החובה חלה על מי שמספק "שירות לציבור" באמצעות אתר אינטרנט או אפליקציה. לפי מדריך הנציבות, החוק מגדיר שירות ציבורי בין היתר כשירות מהמפורטים בתוספת השנייה לחוק, ובהם שירותי מסחר, רווחה, בריאות, השכלה, פנאי, ספורט, תיירות, הארחה, תרבות, בידור, ביטוח ושירותים פיננסיים.

הנקודה שהכי חשובה לעסקים קטנים: לפי עמדת הנציבות, "שירותי מסחר" כוללים גם מידע על מוצרים או שירותים, מידע על החברה ועל דרכי אספקת השירות. כלומר, גם אתר תדמית שרק מציג את העסק ונותן דרך ליצור קשר נכנס בדרך כלל להגדרה.

• מי חייב: גוף פרטי למטרות רווח (חברה או עוסק מורשה), רשות ציבורית, ועמותה שמספקת שירות לציבור.
• על מי האחריות: על בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו. לפי הנציבות, בונה האתרים אינו חייב בעצמו בהתאמות, אלא לפי ההוראות שהוא מקבל מהלקוח, בדומה לקבלן בניין.
• שירות לחברות בלבד: לפי השאלות הנפוצות של הנציבות, גם אתר שנותן שירות רק לחברות חייב בהנגשה, כי חברות נחשבות לציבור בלתי מסוים.
• שירות בחינם: אם האתר נותן שירות ציבורי, הוא חייב בנגישות בין אם בתשלום ובין אם בחינם.
• אחסון בחו״ל: לא משנה איפה האתר מאוחסן. אתר שמיועד לציבור בישראל חייב בהנגשה.

מה זה ת״י 5568 ומה הקשר ל-WCAG?

ת״י 5568 הוא התקן הישראלי לנגישות תכנים באינטרנט, והוא אימוץ של ההנחיות הבינלאומיות WCAG 2.0 של ארגון W3C, עם שינויים ותוספות לאומיים. הנציבות מתארת אתר נגיש כאתר שעומד בדרישות התקנות ובת״י 5568, "המבוסס על מסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA".

המהדורה שמפורסמת היום באתר gov.il היא ת״י 5568 חלק 1 מספטמבר 2023, שבאה במקום המהדורה ממאי 2021. לפי התקן עצמו, השינויים הלאומיים נוגעים בעיקר לסעיפי המדיה המוקלטת והחיה (סעיפים 1.2.1 עד 1.2.5), ונגישות מסמכים דיגיטליים מטופלת בחלק 2 של התקן.

הנה כמה דוגמאות מתוך מדריך הנציבות למה שהתקן דורש בפועל:

לפי הנציבות, חובת הנגשת סרטי וידאו חלה רק על רשות ציבורית או על גוף שהמחזור הממוצע שלו עולה על 5 מיליון ₪. גם התאמות שנראות "טכניות" משפיעות על כולם: לפי הנציבות, אתר נגיש נראה כמו אתר רגיל, וההתאמות כמעט לא משנות את המראה שלו.

האם סרגל נגישות מספיק?

לא. זו אחת הטעויות הנפוצות. הנציבות כותבת ש"סרגל נגישות" הוא מוצר מדף שמאפשר התאמות מסוימות, ששילובו אינו פוטר מהחובה לעמוד בכל דרישות התקנות והתקן, ושאין שום חובה להשתמש בסרגל כדי להגיע לרמת ההנגשה שנדרשת בחוק. הנגישות האמיתית נמצאת בקוד ובתוכן: כותרות נכונות, טפסים עם תוויות, ניווט במקלדת ותיאורים לתמונות.

מה כותבים בהצהרת נגישות?

הצהרת נגישות היא עמוד באתר שמפרט אילו התאמות נגישות בוצעו ואיך פונים בנושא נגישות. לפי השאלות הנפוצות של הנציבות, היא חובה, וזה מה שצריך להופיע בה:

• פירוט התאמות הנגישות שבוצעו באתר.
• פרטי רכז הנגישות, בדרך שמצוינת בתקן.
• אם יש פטור: הודעה על הפטור ועל ההתאמות החלופיות הקיימות.
• הנציבות מבקשת גם לפרט לאילו קוראי מסך האתר נבדק ונמצא נגיש. היא מציינת את JAWS ו-NVDA במחשב, ו-VoiceOver ו-TalkBack בטלפונים.

שימו לב: הנציבות לא נותנת "תו נגישות" לאתרים. ההצהרה היא אחריות של בעל האתר, והנציבות או גורם אחר עדיין רשאים לבדוק את האתר ולהגיש תביעה במקרים המתאימים.

מי פטור מחובת נגישות אתרים?

עסקים קטנים מאוד יכולים להיות פטורים, בעיקר לפי גובה המחזור. הטבלה מסכמת את הפטורים כפי שהם מופיעים בפרק הפטורים במדריך הנציבות:

שלוש הערות חשובות. ראשית, הפטורים בשל נטל כלכלי לא קיימים לרשויות ציבוריות. שנית, במחזור מחשבים את כל ההכנסות של העסק, לא רק מהאתר, וכשתוגש תביעה יהיה צריך להציג את הפטור ואת הנתונים שעליהם הוא מבוסס. שלישית, כל זכות מתאר את מצב המחזור הנמוך מ-120,000 ₪ קצת אחרת: כפטור זמני לשלוש שנים שאפשר להאריך. אם אתם קרובים לרף, בדקו את הנוסח העדכני מול הנציבות.

מה הסיכון באתר לא נגיש? תביעות ופיצויים

הפרה של חובות הנגישות היא עוולה אזרחית, ובית משפט רשאי לפסוק עד 50,000 ₪ פיצוי בלי הוכחת נזק. כך קובע סעיף 19נא לחוק, והסכום מתעדכן אחת לשנה לפי המדד. הנה מה שחשוב להבין:

• מי יכול לתבוע: אדם עם מוגבלות, הנציבות, או ארגון שעוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בכפוף לחוק, לפי הנציבות.
• 60 ימים לתיקון: בשירותי אינטרנט, סטייה מהדרישות לא נחשבת הפרה אלא אם נשלחה לבעל האתר הודעה עליה והוא לא תיקן אותה בתוך זמן סביר, ולא יאוחר מ-60 ימים מקבלת ההודעה.
• התקרה היא לא סכום קבוע: לפי החוק, בית המשפט רשאי להתחשב בין השאר במספר התביעות נגד הנתבע, בהיקף הפעילות שלו, בעלות ההתאמה ובמחזור ההכנסות. יש גם מצבים שבהם לא ייפסק פיצוי בלי הוכחת נזק, למשל כשהנתבע ממלא אחר צו נגישות שהוצא נגדו.
• צו נגישות: הנציב רשאי להורות בצו על ביצוע התאמות נגישות (סעיף 19מג). הפרה של צו כזה היא עבירה שדינה קנס, ועוד קנס נוסף על כל יום שבו ההפרה נמשכת אחרי המועד שנקבע בצו (סעיף 19מח).

לפי כל זכות, אפשר להגיש בנושא גם תובענה ייצוגית.

בונים אתר חדש? 6 דברים לבדוק לפני שמתחילים

הנציבות מדגישה שאתר חדש חייב להיות נגיש מיד כשהוא עולה לאוויר. החדשות הטובות הן שלפי הנציבות, בניית אתר נגיש חדש ברוב המקרים לא עולה יותר מבניית אתר לא נגיש, אם חושבים על נגישות מראש. הנגשה של אתר קיים, לעומת זאת, עלולה להיות יקרה יותר.

1. כתבו את הדרישה במפרט: "האתר ייבנה לפי ת״י 5568 ברמה AA". זה המקום הנכון לזה, כמו שמוסבר במדריך לאפיון אתר לעסק קטן.
2. בחרו פלטפורמה שמאפשרת הנגשה מלאה: לפי הנציבות, אסור לבנות אתר חדש על פלטפורמה שלא מאפשרת הנגשה מלאה לפי התקן. אם אתם מתלבטים בין פלטפורמות, ההשוואה בין וורדפרס, וויקס ואתר בקוד תעזור.
3. תכננו בדיקה ידנית: לפי הנציבות, רוב בדיקת הנגישות נעשית על ידי אנשים, וכשליש ממנה אפשר לבצע בכלים אוטומטיים. כלי אוטומטי לבד לא מספיק.
4. אל תסמכו על סרגל נגישות: הוא לא תחליף לקוד תקין.
5. הכינו הצהרת נגישות לפני העלייה לאוויר, עם פרטי פנייה.
6. מסמכים וטפסים: קובצי PDF וטפסים שהועלו לאתר צריכים להיות נגישים גם הם, לפי הכללים שבמדריך הנציבות.

אם אתם בשלב בחירת מפתח, הוסיפו את שאלת הנגישות לשיחת ההיכרות. עוד שאלות שכדאי לשאול מופיעות במדריך לבחירת חברה לבניית אתר. ואם אתם רוצים לראות איך האתר שלכם יכול להיראות לפני שמחליטים, אפשר לקבל דמו חינם תוך יום-יומיים, ולפרטים על המסלולים והמחירים יש את עמוד הבית.

שאלות נפוצות על חוק נגישות אתרים

האם אתר תדמית קטן של עסק חייב בנגישות?

ברוב המקרים כן, אלא אם העסק זכאי לפטור. לפי עמדת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, "שירותי מסחר" כוללים גם מידע על המוצרים או השירותים ועל החברה עצמה, ולכן גם אתר שרק מציג את העסק נחשב בדרך כלל למידע על שירות לציבור. עוסק פטור או עסק שהמחזור שלו נמוך מ-120,000 ₪ רשאי להוציא פטור עצמי, לפי מדריך הנציבות.

האם סרגל נגישות (תוסף) מספיק כדי לעמוד בחוק?

לא. הנציבות כותבת במפורש שסרגל נגישות אינו חובה, ושהתקנתו אינה פוטרת מעמידה בכל דרישות התקנות ות״י 5568. אתר נגיש הוא אתר שהקוד והתוכן שלו עומדים בתקן.

כמה פיצוי אפשר לתבוע על אתר לא נגיש?

עד 50,000 ₪ בלי הוכחת נזק, לפי סעיף 19נא לחוק, בסכום שמתעדכן לפי המדד. זו תקרה, לא סכום אוטומטי: בית המשפט שוקל בין השאר את היקף הפעילות של הנתבע ואת עלות ההתאמה, ויש מצבים שבהם לא ייפסק פיצוי בלי הוכחת נזק. בנוסף, סטייה בשירותי אינטרנט לא נחשבת הפרה אם תוקנה תוך זמן סביר ולא יאוחר מ-60 ימים מקבלת הודעה עליה.

מי אחראי לנגישות: בעל העסק או מי שבנה את האתר?

בעל העסק, המחזיק או המפעיל של השירות. לפי הנציבות, בונה אתרים אינו חייב בעצמו בהתאמות נגישות, אלא לפי ההוראות שהוא מקבל ממי שהזמין את האתר. לכן כדאי לכתוב את דרישת הנגישות במפרט ובהצעת המחיר כבר בהתחלה.

האם חייבים לפרסם הצהרת נגישות?

כן. לפי הנציבות, חובה לפרסם באתר הצהרת נגישות שמפרטת את התאמות הנגישות שבוצעו בו ואת פרטי רכז הנגישות. מי שקיבל פטור צריך לפרסם את דבר הפטור ואת ההתאמות החלופיות, אם יש כאלה.

מקורות

• נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: נגישות אתרי אינטרנט (מדריך, gov.il)
• נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: נגישות אתרי אינטרנט, שאלות נפוצות (gov.il)
• ת״י 5568 חלק 1 (ספטמבר 2023), קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט (PDF, gov.il)
• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998, נוסח החוק (ויקיטקסט)
• כל זכות: פטור מחובת הנגשה לאתרי אינטרנט ואפליקציות
• W3C: Web Content Accessibility Guidelines (WCAG) 2.0

המידע נבדק מול המקורות בתאריך הפרסום של המאמר.